מה את צריכה כדי להיות הגירסה הנינוחה והמרוצה ביותר שלך? להבין את זה, זה צעד גדול קדימה בחייה של כל אמא.
להפנים עד כמה זה חשוב- זה הצעד הקריטי הבא.
וזה לא מובן מאליו בכלל- שהרי אצל כל כך הרבה אמהות הדבר הזה שאת צריכה כדי להיות הגירסה-הנינוחה-והמרוצה-ביותר-שלך הוא הדבר שעף ראשון דרך החלון בזמנים לחוצים. ה-כ-ל את עושה בשבילם ובשביל הבית כל היום ואז בין הערביים יוצאת ממך מכשפה מהסרטים.
במלים עדינות הרבה פחות: אמא היא הדבר הראשון שעף דרך החלון בזמנים לחוצים.
(הדבר השני – לאו דווקא בסדר זה— הוא התזונה שלנו. ועל כך בפוסט אחר).
מה זה "זמנים לחוצים"?
כשמתארחים אצלך מבקרים מחו"ל
כשאת עסוקה בפרוייקט במקום העבודה שדורש ממך יותר שעות של ריכוז
או כשיש לך עבודה להגיש באוניברסיטה, או כשאת בשלבי סיום של כתיבת ספר
בת מצווה\ בר מצווה קרבה
הכנות לחגים כמו פסח, רה"ש, סוכות
חופש בגנים ובתי הספר
לקראת התקופות מהז'אנר הזה חשוב שתדעי מראש:
מה המינימום הנחוץ לך כדי להרגיש טוב עם ההספק האישי שלך ומבחינה פיזית?
אם זה עדיין מעורפל עבורך או שהיית רוצה להיות ברורה עוד יותר ביחס למינימום הזה, שלושת הצעדים שסיגלתי לעצמי יכולים לעזור:
#1 להגדיר לעצמך באופן ברור וריאליסטי מה חשוב לך לעשות \ להמשיך ולעשות לטובת השלווה הפנימית שלך ותחושת השפע והחופש (או חירות יחסית😊) למרות שנוספו לך מטלות בעבודה שלך או הכנות לחג או לאירוע.
#2 אחרי שהגדרת, חשוב לרשום על דף נייר מה בדיוק את תעשי בנוגע לצרכים החשובים הנ"ל. חלקם יהיו קטנים למראית עין אבל ענקיים בשבילך – אז תכתבי אותם גם כן.
#3 להניח את הרשימה הזו במקום נראה לעין שלא יתן לך מנוח😊. מנסיוני, רק ככה הדברים האלה באמת לא יידחקו מפני העומס. רחוק מהעין – רחוק מהלב, הנה עבר שבוע ואני אפילו לא מצליחה להזכר מה אי פעם היה חשוב לי…
הנה כמה דברים שהכנסתי לרשימה שלי.
למשל: הלכתי כרגיל לסדנא שאני משתתפת בה מדי שבוע גם ביום שאחרי חתונת הבת שלי, למרות העייפות והבלגן הנוראי בבית ולמרות שהילדים לא הלכו לבית הספר באותו יום. אם יש לוח שבועי או חודשי שאת מסמנת בו דברים, תחרטי את השיעור הזה אל תוך הנייר.
למשל: אודם הוא משהו קטן שעושה לי טוב. אם הוא לא יהיה ממש ליד המראה שליד דלת הבית, אני אצא בבוקר בלי, אני אנקה את הבית לפסח בלי ולא יהיה שום דבר שיסיח את העין מהפיגמנטציה שלי. 😊 אם הוא מהסוג שנשאר ל16 שעות, מובטח לי שלא אצטרך שוב להתעסק איתו עד מחר.
למשל: חוץ מהבלגן שנראה ומרגיש בלתי-פתיר לחלוטין את תראי אצלי חפצים שממקומים בנקודות בבית מחוץ להקשרם הטבעי: אצטון ולק במטבח, ספר או שניים בארון הכביסה. אם אני לא שמה את המשייף, את האצטון ואת הלק על מדף במטבח – יש מצב שאני אחזור לכסוס ציפורניים. אם אני לא שמה את הספרים שלי על שולחן האוכל ובתרמיל (בעבר זה היה תיק העגלה) שהולך איתי לגן השעשועים וליד הראש במיטה- אני לא אקרא. כך אני מספיקה לקרוא לפחות שניים-שלושה עמודים ביום, גם ביום מטורף.
למשל: אני רוצה להמשיך ולתרגם את הספר הראשון שלי לאנגלית. כל מה שנוגע לכתיבה נחשב בדרך כלל לסוג של מותרות, ולכן כתבתי לעצמי בדיוק אילו פרקים עליי לסיים לתרגם במהלך שלושת השבועות הקרובים. זה לא אומר שאני כל יום אצליח לשבת לכתוב, אבל אני סמוכה ובטוחה שאני אסתכל אחורה וארגיש שהפרקים האלה שהבטחתי לעצמי תורגמו כמו מעצמם (שוב, מנסיון).
למשל: אם את ממשיכה לעבוד מחוץ לבית בימים שאת מגדירה כ"זמן לחוץ", את יכולה להחליט להחליט להיות בנוכחות סופר-מלאה בעבודה (שאני אניח כאן שאת נהנית לעסוק בה) כדי להתמלא ממנה עד כמה שאפשר לפני שאת חוזרת ללחץ.
מה שזה לא יהיה עבורך – תפירה, מקרמה, גינון, קריאה, בית קפה עם חברה, כתיבה – זהי את הדבר הקטן או הגדול שעושה לך טוב, ותתכונני לשיחה חד-משמעית עם כל מי שיאמר לך שזה עכשיו לוקסוס, כולל בעלך.
ואם את עטופה בהמון קטנטנים חמודים ואין סיכוי לכלום? אז תבחרי רק דבר אחד ששווה לך בשבילו לעשות את המאמץ. ההמלצה שלי היא לקבוע לך כל יום הפסקת קפה\תה וכשהילדים סביבך לשתות אותו חם, ויהי מה.
וכשאמא עושה את מה שחשוב לה ולא מוותרת לגמרי על עצמה, הילדים ובן הזוג גם כן מחשיבים יותר אותך ואת מה שחשוב לך.
אז…
מה הם שניים או שלושה דברים שאם הם לא יתקיימו, את לא תהיי במיטבך?
אני שמה את הרשימה שלי בתוך הכיס. (על דלת המקרר כבר לא רואים את העצים מרוב יער).
איפה תשימי את הרשימה או את הלוח השבועי שלך כך שהם לא יתפספסו? או כמו שלימד אותי להגיד משה מנהל בי"ס שדה שבו שירתתי, (שנים לפני שבא לעולם ה-סמס):
חבל שיתמסמס😊.
שיהיה בהצלחה והעיקר בכיף,
