ההורים של האיש שלי פגשו אותי בפעם הראשונה כשהם באו לבקר אותו בירושלים.
הם הגיעו ממיאמי ואני ידעתי שהם עומדים לפגוש את כלתם לעתיד (להם זו הייתה הפתעה), והחלטתי ביני לביני החלטה: את שני האנשים האלה אני אוהב, ויהי מה.
ההחלטה לאהוב אותם מראש הוכיחה את עצמה כנבונה כבר באינטראקציה הראשונה שלנו במסעדה. אמנם כולנו חכמים, כולנו נחמדים, כולנו בעלי רצון טוב – אבל פערי התרבות בינינו ניראו לעין מייד.
אני- השחרחורת הים תיכונית עם התלתלים הפרועים, והם – במקרה נדיר זה מתולתלים עוד יותר ממני, אבל כל שערה צבועה ודבוקה למקומה בעזרת פן וטכניקות מתקדמות אחרות.
אני- הסטודנטית השאננה שכל עתידה לפניה, והם- "…וממה תתפרנסו?".
אבל אהבתי אותם לגמרי כמו שהם, כבר במסעדה. בעיקר בגלל שככה החלטתי.
לאהוב-מראש זה לא אומר שאת תמיד מסכימה עם החמות שלך.
זה לא אומר שאף פעם לא כועסים ושאין על מה לעבוד ולאן להתקדם בקשר.
זה לא אומר שאין בעולם חמותות (חמיות? חמניות?:)) שחכם ונכון להתרחק מהן אם הנוכחות שלהן עשויה באופן ברור להזיק לילדים רגשית או חלילה פיזית.
זה לא אומר שאין חמיות שהאנרגיות שלהן מתנגשות בשלך מהסיבה הפשוטה והלא-אישית שאתן נשים שונות מאוד זו מזו.
אבל נקודת המוצא שלי היא ההבנה שהאישה הזו (כל עוד מדובר באישה נורמטיבית) תמיד רוצה בטובת הבן שלה ונכדיה.
ומכאן נגזר שהיא רוצה גם בטובתי, האמא של הילדים האלה.
ומכאן אני מסיקה את המסקנה הבלתי נמנעת לגבי מצבים מורכבים עם החמות:
אין חמות רעה. יש חמות שרע לה.
החמות שכולנו מכירות היא החמות מהבדיחות -הנה עכשיו יושבת לי על קצה הלשון בדיחה עוקצנית (ואני מתאפקת).
אני חוששת שההיא מהבדיחות צובעת לנו בצבעים לא יפים את החמות האמיתית שבחיינו. (ואם מסיבה זו או אחרת אין לך חמות – בעזרת ה' תהיי את בעצמך כשהילדים שלך יתחתנו, ואולי את כבר עכשיו.)
אז איך נראות הרבה מהחמיות של היום? החמות היא קודם כל אישה רגילה עם בעיות של נשים רגילות.
רק השבוע ביקשה ממני אישה בת 75 שאתפלל על שלום הבית הרעוע שלה, ולמרות שאני כבר מזמן לא הסטודנטית השאננה זה תפס אותי בהפתעה.
כמונו הולכת החמות כבר שנים ללימודי ימימה ובמקביל לשיעור של הרבנית ימימה וליוגה פעם בשבוע בטייץ אופנתי תוך שהיא מתמרנת בין הרצונות שלה לחשבון הבנק.
כמונו היא עשויה להרגיש לא ממומשת, לא אהובה ומוערכת, מתקשה עם הפער בין הציפייה מהילדים והכלות (כן, ממך😊) והנכדים לבין המציאות השונה כל כך מהדמיון שלה,
כמונו היא לפעמים חולה או קמה בבוקר על צד שמאל ואין לה מושג למה
ובשנה שעברה היא עשתה הסבה מקצועית לקואוצ'ינג…
כמונו היא מותשת מהמלחמה בהתמכרות לסמארטפון
ומהג'ינגול של הזמן וחשבון הבנק בין התחביבים והחובות היומיומיות שלה לבין העזרה לילדים ולנכדים
ויש מצב שהיא עדיין מתמודדות עם החמות… שלה.
וואו, כמה רב הדמיון בינינו.
נכון שכל אחת חווה את החמות שלה אחרת, ושישנן משפחות מורכבות יותר ופחות. ככל שלחמות רע יותר, וככל שהיא סוחבת איתה מטענים רגשיים סבוכים יותר שלא טופלו מהעבר, כך גדל הסיכוי שתהיה קשה ורעה באמת. והוא שאמרתי: אין חמות רעה, יש חמות שרע לה. ובין אם מדובר אשה וביחסים מורכבים במיוחד, או שאת פשוט מאוכזבת באופן ככלי מהחמות שיצאה לך בהגרלה😊, אני אומרת:
אף פעם לא מאוחר להחליט שמהיום, לטובת הילדים, את תאהבי אותה למרות הכל.
ואת תשמחי כשחתנייך וכלותייך יעשו את החסד הזה גם בשבילך.
נ.ב. מה אני מוציאה פתאום את החמות שלי ושלך מהנפתלין? כי השבוע אני הופכת להיות חמות בפעם השנייה תוך שלושה חודשים. כן. 😊
