מי אתה ד"ר חיים גינות?
אתה מורה בבי"ס יסודי כאן בארץ שהיגר לארצות הברית והפך לפסיכולוג ילדים, פסיכותרפיסט ומנחה הורים.
אחיך יצחק גינזבורג נהרג בשיירת הל"ה- "גינזבורג" היה במקור גם שם משפחתך- והקדשת את אחד מספריך לזכרו. הפנים שלכם כל כך דומות בעיניי.
אתה היית אורח מבוקש בתוכנית של ברברה וולטרס. שם אמרת שכל רגש של הילדים, ולו הקשה ביותר, הוא לגיטימי- אבל לא כל התנהגות של הילדים היא לגיטימית. בכך אתה עוזר לי להציב גבולות מכילים-אך-ברורים לעצמי ולילדים.
אתה הבנת שהכחשה של רגשות גורמת דווקא ליותר הרס ובלבול.
אתה חלוץ של טכניקות לשיחה בונה ומכבדת עם ילדים, ומקור ההשראה לספר האלמותי "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שילדים ידברו". רוב האימהות שאני מכירה מדברות "אימהית" בדיאלקטיקה שלך.
כשהייתי ילדה שבירה בת 16 אתה הענקת לי בדיוק את המלים שהייתי צריכה לשמוע, שפת רגשות חכמת-לב בה שוחחתי ביני לבין עצמה. שנים לפני שהיו לי ילדים לימדת אותי לשקף לעצמי את הקולות והילדים\ות שבתוכי והצלת אותי מעודף הלקאה עצמית.
בן 51 נפטרת ממחלה קשה. בשנה הבאה נחגוג 100 שנה להולדתך.
ואני ממש סקרנית: מאין באת לפני שנהיית פסיכולוג ילדים מפורסם? ולאן הלכת בתום יום עבודה בקליניקה – לאישה? לילדים?
-את זה תמיד רציתי לדעת ומצאתי רק תשובות קטועות וממש לא מספקות. מה היו הערכים שקיבל מהוריו הפולנים, רחל ומשה גינזבורג? באיזה אופן היה זרע החינוך שקבל בבית את התובנות החדשניות שלו? ולמה היגר לארה"ב- כתוצאה ממשבר אחרי מות אחיו במלחמה או מסיבות אחרות? איך הצליח להתקדם ולהיות כזה סלבריטי בקרב הורים בארה"ב תוך שהוא שומר על השם היהודי-הצברי כל כך, והאם הוא הופתע מההצלחה הגדולה? האם הוא התגעגע לארץ וקפץ לביקורי מולדת?
הוא לא התעסק בעצמו בספריו או בתקשורת, אם בכלל. אבל לא התייאשתי מלחזור ולחפש אותו בגוגל- שם אני קוראת כל פעם מחדש את הערך היבשושי בויקיפדיה עם הפנייה לקורות חייו של אחיו המונצח באתר הפלמ"ח ונזכרת שחיים, כאחיו, גדל כנראה בתל אביב.
אבל לא מזמן העלו חיפושיי ראיון מרתק בLos Angeles Times עם לא אחרת מאשר… בתו החורגת. מסתבר שד"ר גינות בגיל 46 נישא לאימה, פסיכולוגית דוברת שבע שפות בשם אליס, שהגיעה לארצות הברית כמה חודשים לפני מלחמת העולם השנייה. )הם נפגשו בטקס יארצייט לסופר שלום-עליכם. פרט שולי שמוסיף עוד קצת צבע לאיש המסתורין שלי).
לקחתי נשימה עמוקה לפני שצללתי לעומק הכתבה, למודת אכזבות מרבנים ואנשי רוח ופוליטיקאים וסופרים ותרפיסטים שמרשים לעצמם לדובב מבוגרים וילדים לספר על עצמם ובמשך הזמן נחשפת האמת המקוממת ביחס אליהם.
קבלתי את זה שד"ר גינות, שלא היו לו ילדים משלו, דיבר אל הורים מקתדרה ואף פעם לא הרגיש על בשרו את האחריות שאני חווה מדי רגע. אבל תמיד קינן בי החשש שיום אחד יעלה מתהום הנשייה איזה ילד שהפך בינתיים למבוגר ומי יודע מה הוא יספר ויחשוף…
והנה, הילד הזה הוא ילדה בשם מימי. היא כמעט בת 40 בעצמה ומי יודע מה היא שמרה לעצמה כל השנים שעלול חלילה להרוס לי את כל הטוב שהרשיתי לעצמי לחשוב. והיא מספרת:
גינות רצה שהיא תרגיש בנוח עם זה שגבר זר חי בבית, בפרט בשל הכעס שלה עליו ועל אמא שלכאורה גרמו לכך שתחיה בנפרד מאביה, ודאג מאוד לכך שלמימי תהיה פרטיות. לאחר שכבר השלימה עם קיומו היא שאלה אותו "חיים, למה נשארת נחמד אליי? הרי הייתי איומה כלפיך." והוא אמר – "הייתי מלא הערצה לאהבה ולנאמנות שלך לאבא שלך."
ומימי הפכה למעריצה שלו.
יום אחד אחרי טיסה בת עשר שעות הוא ישב איתה כדי לשוחח על בעייה שהייתה לה. שעתיים שלמות הקשיב לה, אפילו לא הוריד את המעיל. פעמים רבות הוא העניק לה את מלוא תשומת ליבו, היא מספרת. "המסר היה שעכשיו אני חשובה יותר מכל דבר אחר".
זכורה לה הפעם שהיא עמדה וקיללה במטבח. הוא איבד שליטה והתפרץ עליה. "הוא התנצל ואמר, את רואה, גם אני לא כל הזמן מצליח".
וכך היא למדה ממנו שזה בסדר להיות לא מושלמת, פחות שיפוטית.
הוא נפטר ארבע שנים לאחר שנכנס לחייה. היא ידעה שהוא נלחם במחלת הסרטן, ומאמינה שביקש שתשאר בקולג' כי ידע שמותו הקרב יהיה עבורה קשה מנשוא. "זה כנראה היה האובדן הכי משמעותי בחיים שלי."
מימי, בעצמה אמא לילדים, נפטרה מסיבוכים של מחלת הסכרת כשנתיים לאחר פרסום הכתבה. בראיון היא מספרת שלפעמים היא מפנה את המבט למעלה ומדברת איתו, "תעזור לי. תגיד לי מה לעשות".
יותר מן העובדה ששמו של ד"ר גינות נותר ללא רבב שנים לאחר מותו, הוא ממשיך להפעים אותי כי חיים, האבא החורג, יישם את מה שהוא לימד. אני מאמינה למימי – את שם משפחתה היא הצמידה לשם משפחתו, גינות.
::
תפיסת העולם וההורות של ד"ר חיים גינות שורה בכל פרק בספר שלי "אמא שותה את הקפה חם – המדריך לעבודה האמיתית של ההורות" בין הפסקאות, בתוך העצות וגם בהתייחסויות ישירות. לרכישה עכשיו הקליקי כאן. אם עוד לא יצא לך להציץ בספר, הורידי כאן הקדמה ופרקים ראשונים בחינם.
להשתמע בקרוב,
נ.ב. *כל* הרגשות שלך לגבי הילדים וההורות (וכל דבר בחיים) הם לגיטימיים. העיקרון הזה של חיים גינות נכון במאת האחוזים גם ביחס לאמא, לא רק לילדים. והספר שלי כולו הוא בין היתר יישום של התובנה המרגיעה ומצילת-החיים הזו. לרכישה עכשיו הקליקי כאן. להורדת הקדמה ופרקים ראשונים בחינם הקליקי כאן.
